אוריאל הד
אוריאל הד (הייד; Uriel Heyd; 26 ביולי 1913 – 13 במאי 1968) היה מזרחן, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, נודע במחקריו על טורקיה.
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הד נולד בקלן שבקיסרות הגרמנית בשנת 1913, בן לברתי (לבית לוי) ומקס הייט (Heydt). בין השנים 1931–1933 למד באוניברסיטאות קלן, מינכן, היידלברג וברלין. בשנת 1934 עלה לארץ ישראל כדי ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים. קיבל תואר מוסמך בשנת 1939 ותואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בשנת 1947. במסגרת לימודיו למד טורקית בהנחייתו של פרופ' גוטהולד אליקים וייל. הד עבד מספר שנים במחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, ואחר כך היה מזכיר ראשון של שגרירות ישראל בארצות הברית, ומסוף דצמבר 1949[1] יועץ בצירות ישראל באנקרה. באוקטובר 1951 הצטרף לסגל האוניברסיטה העברית, ומאז ועד מותו לימד בחוג ללימודי ההיסטוריה של המזרח התיכון בעת החדשה ועסק בחקר האימפריה העות'מאנית, תוך סריקה שיטתית של ארכיונים עות'מאניים[2]. בשנת 1957 התמנה לפרופסור מן המניין באוניברסיטה. בין השנים 1956–1963 עמד בראש המכון ללימודי אסיה ואפריקה באוניברסיטה העברית. בין תלמידיו היו המזרחנים אריה שמואלביץ, אמנון כהן, משה מעוז ושמעון שמיר. הנחה את אלכס כרמל במהלך כתיבת ספרו "תולדות חיפה בימי הטורקים" אשר פורסם בשנת 1969.
הד נפטר בפתאומיות במאי 1968, בגיל 55. בהלווייתו השתתף נשיא המדינה זלמן שזר. היה נשוי לשושנה זליגזון ואב לשני בנים ובת. שני בניו המשיכו בדרכו והיו לחברי סגל באוניברסיטה העברית. מיכאל הד היה פרופסור בחוג להיסטוריה, ודוד הד הוא פרופסור לפילוסופיה העוסק באתיקה רפואית.
ארכיונו האישי שמור בספרייה הלאומית[3].
כתביו בעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דאהר-אלעמר: שליט הגליל במאה הי"ח: פרשת חייו ופעולותיו, ירושלים: ר' מס, תש"ב-1942.
- זיא גיק-אלפ, הוגה הדעות של התנועה הלאמית בטורקיה: חייו ותורתו, [ירושלים: חמו"ל], הקד' תש"ז-1946.
- יהודי ארץ ישראל בסוף המאה הי"ז: על-פי פנקסים טורקיים של מס הגולגולת, ירושלים: [חמו"ל], תשי"ב.
- קאנון ושריעה בחוק הפלילי העות'מאני הקדום, ירושלים: דפוס מרכז, תשכ"ח.
הרצאותיו שכונסו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- התמערבות ורפורמות באימפריה העות'מאנית: הרצאתו של אוריאל הד ז"ל (ערכו והתקינו לדפוס: חיים גרבר ויהושע פורת), [ירושלים: חמו"ל, אחרי 1968].
- ארץ ישראל בתקופת השלטון העות'מאני: הרצאותיו של אוריאל הד (עורך: מעוז משה), ירושלים: אקדמון, תשכ"ט.
- מוסדות האימפריה העות'מאנית: הרצאתו של א' הד (ערכו והתקינו לדפוס: רחל סימון ויהושע פורת), ירושלים: [חמו"ל], תשל"ד.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מיכאל הד, שאול כ"ץ, תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים, 2005, עמ' 585–586.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרופ' אוריאל הד, דבר, עמ' 8, 14 במאי 1968
- פרופ' אוריאל הד למנוחות, דבר, עמ' 9, 15 במאי 1968
אוריאל הד (1913-1968), דף שער בספרייה הלאומית- אוריאל הד, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מזרחנים ישראלים
- בעלי תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים
- סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: לימודי האסלאם והמזרח התיכון
- סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: שפה וספרות ערבית
- אנשי העלייה החמישית
- ראשוני האוניברסיטה העברית בירושלים
- יהודים הקבורים בהר המנוחות
- ישראלים ילידי גרמניה
- ישראלים שנולדו ב-1913
- ישראלים שנפטרו ב-1968